הוועדה, אשר מונתה בעקבות הצטרפות ישראל לאמנה הבינלאומית בדבר זכויות הילד בשנת 1991 (האמנה נחתמה על ידי מרבית מדינות העולם והינה המסמך הבינלאומי הראשון מסוגו והמקיף ביותר, המעגן בתוכו קשת רחבה של זכויות הנתונות לילדים), התבקשה לבחון מחדש את מכלול החקיקה הישראלית המסדירה את התייחסות החברה ורשויות המדינה לילדים, על מנת להבטיח עמידה של מדינת ישראל בהתחייבויותיה על פי האמנה.
מינוי הוועדה איפשר לראשונה במדינת ישראל עריכה של בחינה מקפת מתוך מבט כולל, של החקיקה הנוגעת לילדים, וקביעת עקרונות אחידים, מסודרים ומגובשים לעריכתה. כל זאת, תוך שהאמנה משמשת כנקודת מוצא לדיוני הוועדה שבחנה והגישה לשר המשפטים שישה דוחות: דוח כללי ו - 5 דוחות של ועדות משנה בנושאים הבאים: הקטין בהליך הפלילי, חינוך, הילד ומשפחתו, השמה חוץ ביתית של ילדים וייצוג נפרד לילדים בהליכים אזרחיים.
עדכון לסוף 2005: חלפו כמעט שלוש שנים מאז הגישה הועדה את מסקנותיה ו... ניחשת נכון... שום דבר עדין לא קרה.
עדכון ל יוני 2007: הונחה הצעת חוק ייצוג נפרד לילדים והחל פיילוט בבתי המשפט למשפחה בירושלים וחיפה. [פרטים נוספים]
לועדה לזכויות הילד ולדוחות
